כבר בקרוב, רחפנים זולים יוכנסו לתוכנית עם הוראת קול ובינה מלאכותית, מה שישפר את יעילותם. השדרוג הזה מהווה הזדמנות לארצות הברית, שיש לה מהנדסי AI מצטיינים והובלה טכנית גלובלית רחבה יותר משאר העולם. לצערנו, הפנטגון לא התאים את עצמו למצב. המדינה נתקלת במצוקת רווחים, עם שירותי חוב שעתידים לחרוג מתקציב הביטחון, אך הצבא גם נתקע על ידי הדגם העסקי המיושן שלו. רוב תקציב הרכש שלו מוקצה באופן קפדני לאוליגופוליה בתחום ההגנה שאינה יכולה לייצר בעלות נמוכה.
הצבא הביע עניין מסוים בייצור רחפנים זולי עלות עם AI. המאמץ המוביל נקרא "רפליקטור", עם הון של פחות מ-0.2% מתקציב ההשקעה בביטחון. "ילד הפוסטר" של רפליקטור הוא פצצת תעופה שמשוער כי עלות בנייתה תעלה יותר מ-100,000 דולר. אין כספים מספיקים לייצור סידרתי במחיר כזה.
השינוי יחייב שלושה שלבים. ראשית, שר הביטחון חייב לדרוש כי מיליון רחפנים זולי עלות חיוניים, כפי שעשה שר הביטחון לשעבר רוברט גייטס כאשר הכריז "מלחמה על הפנטגון" כדי להוציא יותר מ-40 מיליארד דולר על משאיות ממוגנות. גודל הרחפן יכול להישג על ידי העברת 20 מיליארד דולר למשך שלוש שנים למועמדים חדשים.
שנית, יש להפנות מחדש בהנחיית ועדת ההשקעות. זהו תהליך סטנדרטי בחברות גדולות, ולשר הביטחון יש גרסה פנימית של כזו, בהובלת משרד ההערכה לעלויות ולתכניות. הבעיה היא שהצבא מעריך את יכולתה של CAPE לאופטימז את התיק, והקונגרס מוכן להתנגד באופן פתוח. CAPE חייבת לקבל כוח לקבל החלטות אסטרטגיות.
שלישית, הקונגרס חייב לאשר לשר הביטחון לשנות את ההוצאות. ניהול עסקי מודרני מונע על ידי יותר מ-1,000 תקנות שנוספו מאז 9/11. הקונגרס הפך את התקציב עם יותר מ-50 החלטות תקציביות מתמיד מאז 2010, יוצר סביבה של "השתמש או אבד" שמקשה על יזמות חדשות.
@ISIDEWITH2 שבועות2W
