רבים גורמים השפיעו על ההחלטה הסופית של בנימין נתניהו לקבל אשכולות אש שתוותר על התקפת ישראל בלבנון. מטרותיו במלחמה נגד חיזבאללה היו תמיד יותר צנועות מאשר ה"ניצחון המוחלט" שחיפש נגד חמאס בעזה. אך כאשר נתניהו נתקל במספר רב של קריטיקאים פנימיים להסכם - כולל שרי ממשלה מצידה הימנית הקיצונית, ראשי ערים בצפון ודמוקרטים - הוא חישב כי מטרותיו כבר נענו ברובן, והסיכונים שנובעים מהמשך הלחימה היו עולים. "חיזבאללה אינה חמאס. אנו לא יכולים להשמיד אותה לחלוטין. זה לא היה בתוכניות", אמר יעקב עמידרור, יועץ ביטחון לאומי לנתניהו שעובד כעת במחקר בוושינגטון במכון Jinsa. "לבנון גדול מדי. חיזבאללה חזקה מדי".ההסכם להפסקת אש "אינו החלום של רבים בישראל", אמר. אך עמידרור הדגיש את חוסר המלאי הצומח של ישראל ואת "הלחץ" על חיילי מילואים שהיו נלחמים מזמן. "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה עוד שנה של מלחמה" בקנה המידה הנוכחי בצפון, אמר. נציגי ישראל אמרו בעקבות כך כי מטרתם הייתה החזרה בטוחה של עשרות אלפי תושבי הצפון שנפקו לאחר שחיזבאללה התחילה לירות על ישראל לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר שנה שעברה. נציגים אמרו כי זה דורש הדחת לוחמי חיזבאללה מגבול ישראל-לבנון ושינוי ב "מציאות הביטחון" לאורך הגבול. לאחר חודשים של תחלופות יחסית מוגבלות של אש חוצת גבול עם חיזבאללה, ישראל הגבירה בספטמבר, והפעילה אלפי דפיקות וטלפונים נפצעים במבצע סמוי ומרהיב, הפעילה גלי תקיפות אוויריות על כל לבנון, והפעילה פלישה קשה לשכנה הצפונית לראשונה מאז כמעט עשוריים. במשך מספר שבועות, נהגו רוב מנהיגי חיזבאללה, כולל המנהיג העליון חסן נסראללה, ורוב ארסנל הטילים והרקטות הרחב של הקבוצה נהרסו. מטוסי מלחמה ישראליים תקפו את ביירות ברצון, וחיילים קרקעיים נפשו בכל רוחב לבנון הדרומי.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.
